בית אבות סיעודי טוב יאמץ טיפול ממוקד באדם וינסה לברר עד כמה שניתן על כל מטופל ולהתאים את הטיפול לצרכיו ולהעדפותיו. לעתים קרובות, בבתי אבות אלה יהיו לוח לבן או לוח מודעות ליד דלת החדר של כל מטופל. אם אתה מבקר מישהו שאינך מכיר היטב – למשל את הדודה המבוגרת של אשתך – ניתן לקחת את הזמן ולקרוא את המידע הזה. לא כל בתי האבות מציעים זאת, אבל הדבר תופס תאוצה. אם אין לך אפשרות כזו, נסה לתפוס חבר צוות ולבקש קצת מידע על האדם.
כמובן, אם אתה מכיר את האדם היטב, ייתכן שלא תצטרך מידע עליו. עם זאת, ייתכן שתרצה לבצע קצת חשיבה לקראת הביקור. מה סבתא או אמא רצתה לעשות כשהיא הייתה צעירה? מה סבא או אבא עשה כשעבד? מה היה הרגע הכי גאה שלהם? אם תיתן קצת מחשבה על האדם שאתה מבקר ותחשוב על עברו של אדם זה, יהיו לך נושאים לשיחה איתו.
זקנים שלא איבדו את היכולת שלהם לזכור, אוהבים לרוב לדבר על חייהם ועל שנות צעירותם. כשאתה מדבר על העבר, תזכור פשוט לא להעלות נושאים כואבים. אם למשל בנה של הקשישה מת בגיל צעיר, חכה עד שהיא תעלה את הנושא, אל תטיל את זה עליה. עם זאת, אם היא רוצה לדבר עליו, תן לה לדבר וחלק את הזיכרון איתה. לפעמים אנשים מרגישים חיוניות באמצעות דיבור על נושאים אלה. תן להם להוביל, אם הם מסוגלים.
מוסיקה ואלבומי תמונות ישנים הם שתי דרכים טובות לתקשר בעת הביקור. דוגמא לכך היא אישה אמריקאית שאמה הייתה תמיד עצבנית ונרגזת כאשר ביקרה אותה בבית האבות. היא קראה את ההצעה על אלבומי תמונות בעיתון, הביאה איתה לביקור אלבום תמונות ישן והיא ואמה התחברו יותר כשנזכרו בקשר ההדוק שהיה להן במשך השנים. היכולת לזהות פרצופים ארוכה יותר מהיכולת לקרוא מילים, כך שגם אנשים בדרך לדמנציה יזכרו פנים מילדותם, גם אם לא בהכרח יזכרו אותך. הבאת אלבום תמונות הוא דבר מומלץ ביותר עבורכם ואם אין לך אחד, כדאי לאסוף תמונות מקרובים ולעשות אלבום כזה.
מה אם יקירכם בעיקר רק שוכב על המיטה? כאן המוזיקה יכולה לעזור. ניתן להוריד מהאינטרנט או להזמין כמה תקליטורים ישנים עם שירים ועם רפרטואר של זמרים שהוא אוהב. ניתן גם להביא מישהו שישיר את השירים, או להשתמש במכשיר אישי עם אוזניות. יש לצפות בשפת הגוף של האדם ולוודא שהמוזיקה נעימה לו ולא מרגיזה אותו. אם הוא נראה נסער, אולי כדאי לנסות משהו מרגיע יותר.
מגע אנושי הוא חשוב. כמו עם המוזיקה, גם כאן יש לצפות בשפת הגוף של האדם. זקנים הם במרבית המקרים אנשים שבירים. יש אנשים שאוהבים מגע אנושי ויחבקו בחזרה בעוד שאחרים ירגישו מותקפים, לכן יש לעבור בזהירות. גם אם אתה מכיר טוב את יקירך, צריך לגעת בעדינות, בכבוד, ועם מלוא תשומת הלב לתגובה שאתה מקבל. אצל האנשים שלא נהנים ממגע, מספיק שתחזיק את ידם בזמן שאתם מקשיבים למוסיקה או לטף בעדינות את ידם, סביר להניח שהם יראו זאת כדבר מרגיע.
קראו להם סיפורים. קריאה בקול מרגיע, מסיפורי התנ"ך, מספרי שירה או פרק מתוך רומן אהוב, מאפשרת לקשיש לדעת שאתה נמצא איתו והוא חווה חוויה מרגשת, וזאת בלי לשים עליך לחץ מיותר לחשוב על נושאי שיחה. קריאה בקול רם יכולה להוות דרך רבת עוצמה כדי להתחבר. זכור, יום אחד אתה עשוי להיות האדם המרותק בכיסא גלגלים או למיטה. לבטח תרצה מבקרים, תרצה לדעת שאנשים אוהבים אותך מספיק כדי להתגבר על חוסר רצונם לבקר בבית אבות. אתה גם תרצה לדעת שיקיריך ישמרו שאתה מטופח וזוכה לתנאים נאותים. אז, כמו שאומרים, עבוד על עצמך ופשוט בקר את יקירך וכמה שיותר. עם קצת הכנה, אתה עשוי למצוא את עצמך גאה ועם סיפוק רב.
עוד פוסטים שיכולים לעניין אותך...