תשישות נפש מוגדרת כמצב כרוני, אשר הולך ומתפתח עם הזמן במגמות אישיות של הידרדרות. "תשושי נפש" הינו שם כולל למגוון בעיות תפקודיות של המוח, אשר יכולות לבוא לידי ביטוי בבעיות זיכרון, חוסר התמצאות במרחב, שיפוט לקוי בהקשרים חברתיים, אובדן תחושת זמן ועוד. הגורם העיקרי למצב זה הוא דמנציה לסוגיה, כגון אלצהיימר וכן מחלות ניווניות אחרות של המוח.
ישנם מספר סימפטומים אשר יכולים לסייע לאפיין תשושי נפש. כיצד מאבחנים תשושי נפש? מדוע האבחון הזה כה חשוב? כל המידע לפניכם.
אדם המוגדר כתשוש נפש מתקשה לקיים הקשרים חברתיים. לעיתים ניתן לזכור פרצופים או שמות, אך לא תמיד, גם לא של בני משפחה קרובים. תשושי נפש יכולים להימצא משוטטים כאשר לא יידעו היכן הם, מה תקופת הזמן הנוכחית ומי הם.
מבחינה פיזית, תשישות נפש תבוא לידי ביטוי בקושי בביצוע פעולות יומיומיות כגון אכילה ורחצה, קושי בשינה, דיכאון, חוסר שקט ובלבול. מצבים אלו מחייבים טיפול והשגחה צמודים, אותם ניתן לקבל בבתי אבות לתשושי נפש.
אבחון של תשושי נפש מתבסס בדרך כלל על חוות דעת רפואיות, קוגנטיביות, ועל מידע שניתן מבני המשפחה ומהחולה עצמו. השלב הראשון באבחון כולל בדרך כלל שאלון בסיסי אשר יכול לסייע לאבחן את החולה לאחת מתוך ארבע דרגות של תשישות נפש: ללא בלבול, בלבול קל, בלבול מתון,בלבול חמור. אם יש צורך, ניתן להיעזר בשאלונים מקיפים יותר.
השאלון מסייע לאבחן מספר תחומים מהותיים:
השאלות המופיעות בחלק הבסיסי של השאלון הנפוץ הן:
זהו אבחון כולל ומעמיק יותר הנחלק לשלושה חלקים עיקריים:
אדם המוגדר כתשוש נפש,מוגבל ביכולתו לקיים חיים עצמאיים, מבלי לפגוע בעצמו או בסביבתו. חשוב להעריך באופן מדויק האם אדם מסוים יכול להישאר בביתו או שיטיב עימו לשהות בקהילה מוגנת או מוסד כגון בית אבות לתשושי נפש שיעניק לו השגחה צמודה ומקצועית.
גם בהיבט משפטי חשוב לתת את הדעת בנושא, מכיוון שאדם המוגדר כתשוש נפש, ככל הנראה יקבל עליו אפוטרופוס מטעם בית המשפט, שיהיה בעל סמכות לקבל עליו החלטות.
במידה והחולה זקוק לטיפול תרופתי, יש לתת את הדעת גם על כך, ולבחון האם החולה מסוגל ליטול תרופות בעצמו, או שזקוק לסיוע בתחום זה.
כדאי לוודא מראש מספר גורמים:
לפי החוק במדינת ישראל, אסור לגבות תשלום מחולים שאושפזו תחת קוד משרד הבריאות (החל מהטיפולים וכלה בסיוע בפעולות היומיום). מעבר לכך, תשושי נפש ובני משפחותיהם עשויים להיות זכאים למספר הטבות נוספות, כגון:
ההבדל נעוץ בעיקר בירידה ביכולות הקוגנטיביות הקיימת אצל תשושי נפש, אך לא קיימת אצל תשושים. תשושי גוף מוגדרים אנשים הזקוקים למעט עזרה בתפקודי היומיום והפעולות הבסיסיות, אך לא סובלים מירידה בתפקודי המוח ויכולים לשלוט על הסוגרים. בשל מצבו הדמנטיבי, תשוש נפש זקוק לסיוע הרבה יותר צמוד בהשוואה לתשוש.
בית אבות סיעודי מיועד למטופלים הזקוקים לסיוע צמוד בתפקודי היומיום בשל מצב בריאות ותפקוד לקויים, כתוצאה ממחלה או ליקוי. מטופלים סיעודיים יכולים להיות מבולבלים או בהירי מחשבה, ובכך הם נבדלים ממטופלים תשושי נפש שאינם בהירי מחשבה בשום מצב (זאת מכיוון שהם סובלים מדמנציה ברמות חומרה כאלה ואחרות). בית אבות לתשושי נפש דומה במהותו לבית אבות סיעודי, אלא שזה הראשון מיועד למטופלים עם ירידה בכישורי המוח - וזה האחרון מיועד למטופלים שלרוב נמצאים במצב שכלי תקין.
לא בטוחים מה מתאים? לא יודעים מה מגיע לכם מבחינת זכויות?
אנחנו כאן בשבילכם! צרו קשר עם היועצים שלנו עוד היום >
עוד פוסטים שיכולים לעניין אותך...