בשיחה עם ביאנקה קדם (עובדת סוציאלית ארצית ברשת עמל ומעבר) התחלנו להבין את מקור הדברים. לא נגזים אם נאמר שביאנקה היא הדבק שמחבר את הכל ואת כולם, את המטפלים, את אנשי המקצוע, וגם את המטופלים. ביאנקה החלה את דרכה כעובדת סוציאלית בקבוצת עמל ומעבר בשנת 2003, בתחום בריאות הנפש. היא טיפלה בעיקר באנשים אשר היו בשלב האחרון של חייהם, עם המון רגש ואכפתיות.
"כאשר אדם מאבד שליטה על חייו, פיזית ונפשית, או רק פיזית, חשוב לתמוך בו, לתת לו כמה שיותר עזרה, כמה שיותר מענה, ולעשות זאת מכל הלב, אחרת בשביל מה אנחנו פה?"
ביאנקה היא ללא ספק שליחה; שליחה שמלמדת מהי אכפתיות, מהי אוזן קשבת, משמשת דוגמא כשהיא שמה לב לפרטים הקטנים, שהם בעצם הפרטים הגדולים. "מטפלת שבאה לעבוד אצל מטופל שאשתו נפטרה ממש לפני מספר ימים... אי אפשר להמשיך כרגיל, נכון?" מספרת ביאנקה.
"תפקידנו להכשיר את המטפלת, ללמד אותה כיצד מתמודדים עם זה, כיצד היא יכולה לעזור למטופל היקר שהרגע איבד את אשתו, ואין לו מושג איך הוא ימשיך הלאה עם חייו".
המטפלים בעמל ומעבר עוברים קורס הכשרה ייחודי עם כניסתם לעבודה כמטפלים. בכל שנה מוכשרים כ-800 מטפלים במסגרת קורסים שנערכים בהתאם להנחיות הביטוח הלאומי, ונמשכים 52 שעות עבור מטפלים ישראלים, ו-25 שעות עבור עובדים זרים. "הקורסים עוסקים במגוון נושאים שנוגעים לעולם הקשישים", מספרת אסנת זאבי-פלטנר, מנהלת תחום ההדרכות בקבוצת עמל ומעבר.
אסנת, עובדת סוציאלית בהכשרתה, הצטרפה לקבוצת עמל בשנת 2006 כעובדת סוציאלית, ובשנים האחרונות במסגרת תפקידה כמנהלת תחום ההדרכות, אחראית על 30 רכזי הכשרה בסניפי הסיעוד שונים של קבוצת עמל ומעבר. "בקורס, המטפלים לומדים אודות תפקידי המטפל, תקשורת בין אישית, סוגי מחלות, על דמנציה ואלצהיימר, כיצד מעבירים אדם מבוגר ממקום למקום. אנחנו אף משלבים גם קורסי עזרה ראשונה, למרות שאנו לא נדרשים לכך", מספרת אסנת.
היום הכתום הוא אירוע חגיגי שנערך אחת לשנה, אליו מוזמנים המטפלים והמטפלות שסיימו את הכשרתם בשנה הנוכחית. במסגרת חגיגות היום הכתום (אחד הצבעים הבולטים של קבוצת עמל ומעבר), נערך אירוע באולם מושקע ונוצץ, הכולל הופעה, ארוחה חגיגית והצגת צילומים מהקורסים השונים שנערכו במהלך השנה הזו. בין המטפלים והמטפלות נוצרת אחווה מקצועית, גיבוש והרגשה של משפחה אחת גדולה.
"ביום הראשון לקורס", מספרת המטפלת אורנה מוזס, מטפלת בעמל מזה כשנתיים,"ביאנקה נכנסה לחדר עם איזה הופעה מצחיקה. צחקנו, השתתפנו אבל אז הסיפור הפך להיות עצוב והסתיים עם דמעות בעיניים. הבנו שלנו, המטפלות והמטפלים, יש חלק מאד משמעותי מעצם היותנו אחראים על המטופלים והמטופלות, ומוטלת על כתפנו אחריות מאוד גדולה על האנשים המבוגרים שמרביתם חולים".
"ברור לנו", מוסיפה אורנה, "שלמשפחה, למרות רצונם, אין את הזמן ואת היכולת להימצא סביב יקיריהם במהלך היום על מנת לטפל בהם, וכאן אנו תופסים מקום מאוד משמעותי וחיוני בחייהם של המבוגרים הללו. דרך הסיפור העצוב זה, ביאנקה הדגישה לנו את החשיבות בהבעת רגש, אהבה, ערכים הומניסטיים שהעבודה שלנו מחייבת, אחרת היא לא יכולה להתקיים".
אורנה, נשואה + 1, גרה בחיפה והצטרפה לעמל לפני כשנתיים. "כיום אני עובדת אצל שלוש משפחות במקביל, בעבר עבדתי אצל משפחות נוספות. הקשרים הם קשרי חברות אמיתיים, אתה הופך להיות האוזן הקשבת שלהם, האחד שאפשר לסמוך עליו ולבטוח בו, האחד שכל כך מחכים לו אולה בבוקר יום חדש. זה מה שממלא אותי באמת".
אורנה מעידה על עצמה כי היא במקצוע הזה בשם האידיאולוגיה, ומספרת חוויות מקורס המטפלים והמטפלות שעברה בעמל,כשנכנסה לעבודתה: "בקורס למדנו על הזקנה, על הבדידות, על המחלות הכל כך קשות של שכחה, עיוורון, חרשות, דמנציה ועוד. פתאום אתה מגלה ומבין שאתה, המטפל, צריך להיות הזיכרון, העיניים ואפילו הידיים והרגליים של המטופל, ולא רק... ".
"הקורס העניק לנו כלים בהסתכלות על היבטים תפקודיים ובריאותיים, זיהוי שינויים פיזיולוגיים או נפשיים, לסייע למטופל בהיגיינה אישית, על אביזרי עזר, על הבטחות בבית, על מניעת נפילות" מספרת אורנה. "פיתחנו אוריינטציה בסיסית לעבודה ומיומנויות בסיסיות בטיפול בזקן, זה נתן לנו בסיס על הבנת תפקיד המטפל, מיומנות בטיפול בקשיש ובסביבתו ומקום המטופל במערכת". מעמיקה אורנה.
"אז נכון, לכאורה נדמה כי כל אחד יכול לנסות להיות מטפל - אבל רק מי שנולד עם המון רגש ואהבה לזולת, עם רצון לתת ולהעניק, יכול לתת את הטיפול הכי טוב ולהיות בעצם מטפל", אומרת אורנה.
"במסגרת הקורס נסענו לטבריה להכיר סוג אחר של טיפול: טיפול בבית אבות", מספרת אורנה. "הביקור היה רעיון נהדר. כאשר יש כמה מטופלים יחד, אתה מבין שלכל מטופל יש אופי שונה, הרגלים שונים, רצונות שונים, צרכים שונים... ואתה צריך להתאים את עצמך לסביבה. למדנו ותרגלנו להאכיל מטופלים עם קושי במוטוריקה, איך להפעיל אותם כשאין חשק וכוח, וגם לשמח אותם בשיחה נעימה או משחק מאתגר", משתפת אורנה.
גרייס ארוג'ו, בת 46, אימא לשתי בנות - הגיעה לארץ בשנת 2004 מהפיליפינים. היא הצטרפה לעמל ומעבר לפני 15 שנה. במשך 8 שנים עבדה אצל משפחה אחת, וכעת במשך שבע שנים היא עובדת במשפחה השנייה.
"בקורס למדנו באופן המקצועי ביותר כל מה שחשוב לדעת על היגיינת המטופל, כיצד לתקשר עם המטופל ועם מבוגרים בכלל", מספרת גרייס. "אבל אני חושבת שמה שזכור לי עד היום כמשמעותי ביותר, הוא האנושיות שמעל הכל. החיוך, האכפתיות, לעשות את הדברים מכל הלב".
גרייס מספרת על המטלות היומיומיות בעבודתה, אשר כוללות הכנת תרופות, בירורים מול רופאים, הכנת אוכל מאוזן. "חשוב שאשים לב מה המטופלת אוכלת, כמה חלבון, כמה פחמימות ושיהיה מאוזן", מסבירה גרייס.
"אבל הכי חשוב, לא משנה מה אני עושה, גם אם אני מסדרת את הבית או עסוקה במטלות הרגילות - כל חצי שעה אני עוצרת, באה למטופלת, שואלת אותה מה נשמע, אם היא רעבה, אם צריכה משהו, יושבת איתה".
מטפלים אשר שומעים מחבריהם במסגרות נוספות, מעידים כי תשומת הלב, המקצועיות והאכפתיות ניכרים בטיפולי הבית של עמל ומעבר, ברמה גבוהה פי כמה וכמה מכל מסגרת אחרת. "אם יש בעיה כלשהי שאני לא מצליחה לפתור מול המשפחה", מספרת גרייס, "אני פונה למשרד שאחראי עליי. הם תמיד זמינים, תמיד נותנים מענה מהיר ומקצועי, והרגשה של אוזן קשבת, תמיכה וכתף, לאורך כל הדרך."
ואם אתם חושבים שהראיון עם גרייס נערך בשפה האנגלית, תחשבו שוב. אחד הדברים הראשונים שגרייס עשתה כאשר הגיעה לארץ לפני 15 שנה, היה ללמוד עברית. גרייס מדברת עברית ברמה גבוהה. "היה לי חשוב לתקשר עם כולם ולהבין אותם, חשוב לי להיות בעניינים. המוטיבציה הזאת עזרה לי ללמוד את השפה תוך חצי שנה". כנראה שגם זה מעיד על המטפלים בעמל ומעבר.
היה לנו חשוב לשמוע מה אומרות המשפחות על המטפלים בעמל ומעבר, על מנת להביא את השטח אל המסך, באופן האותנטי ביותר. שוחחנו עם נעמי ושושי, שתי נשים חביבות ומקסימות, שסיפרו לנו כל אחת בתורה, אודות המטפלים של עמל ומעבר, ועל המעטפת המקצועית מעבר למטפלים.
אמה של נעמי פלדשטיין מטופלת על ידי עובדת זרה, שהיא חלק מ"עמל סיעודי", חברת בת של עמל ומעבר. עד לפני מספר שנים, שני הוריה של נעמי טופלו על ידי מטפלות "ברמה אינטלקטואלית ושכלית גבוהה מאוד", מעידה נעמי. לאחר שנפטר אביה, אימה מטופלת באופן חם, מסור ומקצועי. "אימא מקבלת את הטיפול הכי טוב שאפשר. למרות שאני מבקשת דברים לא כל כך מקובלים", אומרת נעמי בחיוך, "מעולם לא נעניתי בשלילה".
נעמי מספרת כי לאורך השנים, ביאנקה תמיד ידעה להתאים את המטפלות למטופלים, ולהתאים את רמת המטפלים לרמה של הבית. "יש לנו מזל גדול שיש לנו את קמילה", מספרת נעמי בגאווה.
גם שושי וייס התרשמה מביאנקה, לאחר שראתה אותה בפעולה. "התלבטתי עם איזו חברה לשתף פעולה, כשחיפשתי טיפולי בית עבור אימא שלי לפני למעלה משבע שנים", מספרת שושי. "נתקלתי בביאנקה במקרה, שמעתי אותה מדברת והבנתי שרמת הידיעות והניסיון שיש לה כתוצאה מעבודה בשטח, היא כל כך גדולה, שישר אמרתי לעצמי: עליה אני סומכת, איתה אני מוכנה להתקדם קדימה".
כך התחיל ה"רומן" של שושי עם עמל ומעבר. שושי מעידה כי תמיד מצאה אוזן קשבת ונכונות. "עד היום אני פונה לביאנקה, כי עצם העובדה שאני יודעת שיש לי כתף, זה הכל בשבילי, זה סופר משמעותי". שושי מספרת שהיו כמה וכמה מטפלות לאורך השנים, וביאנקה גם ידעה "לנפנף" את מי שלא התאימה.
"הנאמנות שלה לעבודה, לשליחות הזו, זה משהו שאתה יודע שאתה בידיים הכי טובות שיכולות להיות".
ביאנקה, בתפקידה כעובדת סוציאלית ארצית, מנחילה את דרך ואופי פעילותה, הידע, הניסיון שלה ומקצועיות העל לכלל העובדות הסוציאליות ברשת עמל ומעבר בסניפים הפרוסים בכל הארץ.
"חשיבותו של ביקור הבית של העובדים הסוציאליים אשר מגיעים לבקר אותנו היא עצומה", מספרת גרייס המטפלת. "הם בודקים מקרוב מה קורה, בודקים את הקשר בין המטופל למטפל, ונותנים הרבה מעבר למה שהנחיות הביטוח הלאומי מגדירות", כך אומרת גרייס.
לפי הנחיות הביטוח הלאומי, אנשי מקצוע מחויבים לבצע ביקורי בית אצל כל קשיש שזכאי לגמלת סיעוד, וגם אצל קשישים שמקבלים שירותים אחרים כמו שירותי סמך, קרן חסויים, משרד הביטחון ועוד.
ביקורי הבית נערכים אחת לחודשיים, במידה והקשיש חי עם ילדיו. במידה והקשיש אינו חי עם ילדיו, הביקורים ייערכו אחת לחודש. בעמל ומעבר הביקורים נערכים באופן מכוון כך שבביקור אחד המטפל נמצא, ובביקור שני הוא אינו נמצא.
חשיבות הביקור היא לקבל כמה שיותר מידע על מצבו של הקשיש, מכל הבחינות" - בריאותי, קשר עם המשפחה ועם הקהילה, מצב הבית בו הוא גר, ובאיזו מידה הקשיש שבע רצון מהטיפול בו.
"אנחנו מנחים את אנשי המקצוע לבדוק היטב את המצב הבטיחותי בבית", מספרת ביאנקה, "האם יש שקעים חשופים? האם יש שטיח שניתן למעוד עליו?" ההנחיות הניתנות לאנשי המקצוע המבקרים בבתי המטופלים הינן רחבות ומכסות תחומים רבים, זאת על מנת לתת כמה שיותר תשומת לב למצבו של הקשיש.
"באמצעות ביקורי הבית של אנשי המקצוע, והשיחות שלהן עם המטופלים ועם בני המשפחה, אנחנו יכולים לקבל פרספקטיבה נוספת על תפקוד המטפל הסיעודי, יחסי מטפל מטופל, וההתנהלות הכללית בבית".
כל הביקורים מתועדים ונשמרים במחשב, ומכילים מידע מפורט אודות הביקור, עם התייחסות לכל התחומים שהוזכרו.
מימוש חוק הסיעוד וטיפולי הבית הוא אחד התחומים בהם עוסקת קבוצת 'עמל ומעבר', חברת הסיעוד הגדולה והמובילה בישראל. הקבוצה פועלת במגוון רחב של תחומי בריאות ורפואה, ומציעה פתרונות חדשניים וטכנולוגיים על מנת לשפר את איכות החיים של עשרות אלפי לקוחותיה, תוך שימת דגש על שירות מקצועי, חדשני ואדיב.
החברה פועלת בפריסה ארצית במספר תחומי פעילות:
עוד פוסטים שיכולים לעניין אותך...
.png)
.jpg)