אין זה סוד שפעילות אירובית יכולה ל"גלח" כמה מפרעות ההזדקנות, אבל עדויות מחקריות גדלות והולכות מעידות ששחייה, בין כל שאר הפעילויות, היא זו שעשויה להעניק דחיפה משמעותית לבריאות המוח.
שחייה הוכחה כמשפרת זיכרון, תפקוד קוגניטיבי, תגובה חיסונית ומצב רוח. בנוסף היא עשויה לסייע לתיקון נזקי סטרס / לחץ נפשי, ואף ליצור חיבורים נוירוניים חדשים במוח. יש לציין שמדענים עדיין לא יודעים מדוע דווקא שחייה מייצרת כאלה תועלות המגבירות את פעילות המוח.
אם יותר מבוגרים היו מודעים ליתרונות הקוגניטיביים והנפשיים של שחייה, הם היו קופצים בשמחה אל הבריכה יחד עם ילדיהם (שבדרך כלל נוטים יותר לסוג זה של פעילות). אחד היתרונות המשמעותיים ביותר הוא יצירה של תאי מוח וחיבורים חדשים ומשופרים.
עד שנות ה-60 של המאה ה-20, המדע חשב שיש מספר סופי ולא משתנה של נוירונים וחיבורים ביניהם במוח האנושי - ואם הם נפגעים, המוח לא מחדש אותם. אבל המיתוס הזה הופרך מרגע שהמדענים היו עדים לתהליכי נוירוגנזה - הולדתם של נוירונים במוחות מבוגרים של בני אדם ושל בעלי חיים.
כיום יש עדויות למכביר שפעילות אירובית יכולה לתרום לנוירוגנזה, ולשחק תפקיד חשוב בתיקון נזקים בנוירונים ובחיבוריהם - הן ביונקים והן בדגים. מחקרים מראים שאחת הדרכים בהן זה מתרחש, היא באמצעות עלייה ברמות החלבון המופק במוח שנקרא "גורם נוירוטרופי" (Brain-derived Neurotrophic Factor).
הגמישות הנוירונית (יכולת השינוי של המוח) שחלבון זה מאפשר, משפרת תפקוד קוגניטיבי, כולל למידה וזיכרון. מחקרים בבני אדם מצאו קשר חזק בין נוכחות של חלבון נוירוטרופי במוח, ובין גדילה של אזור ההיפוקמפוס - האזור שאחראי על למידה וזיכרון. כמו כן כמויות אלו של החלבון מסייעות לחידוד הביצועים הקוגניטיביים ולהפחתת חרדה ודיכאון. בנבדקים בעלי רמות נמוכות של החלבון הנוירוטרופי, נמצאו הפרעות במצב הרוח.
פעילות אירובית תורמת גם לשחרור של נוירוטרנסמיטורים - שליחים כימיים המתווכים בין תאי המוח. אחד מהם הוא סרוטונין, שכמויות גדולות שלו מפחיתות דיכאון וחרדה ומשפרות את מצב הרוח. מחקרים בדגים וביונקים הראו שיפור בצפיפות הנוירונים בעמוד השדרה, דבר התורם לשיפור הזיכרון, מצב הרוח ויכולת קוגניטיבית טובה יותר. כמו כן צפיפות הנוירונים בעמוד השדרה מסייעת לנוירונים לבנות חיבורים חדשים ביניהם, ולשלוח יותר אותות לתאי עצב אחרים.
כפי שצוין בהתחלה, עדיין לא יודעים מהו "הרוטב הסודי" של שחייה שגורם לתופעות האלה, אבל אנחנו מתקרבים יותר להבנת הנושא. שחייה מערבת את כל חלקי הגוף, מאיצה את פעילות הלב וגורמת לזרימת דם מוגברת בכל הגוף. יש לה יתרונות קרדיו-וסקולריים, כגון יצירת כלי דם חדשים (אנגיוגנזה), וכן שחרור מסיבי של אנדורפינים האחראים להפגת כאב ולמצב רוח טוב.
אומנם רוב המחקרים על השפעתה החיובית של השחייה נעשו על חולדות, אבל זה מכיוון שיש להן גנטיקה ואנטומיה דומות לבני אדם. המחקרים הראו ששחייה מגרה נתיבי מוח שמונעים דלקתיות בהיפוקמפוס, ועוצרים מוות של תאים (אפופטוזיס). שחייה מסייעת גם להישרדותם של נוירונים, ולהפחתת ההשפעות הקוגניטיביות של ההזדקנות.
אחת השאלות החשובות ביותר היא כיצד שחייה משפרת זיכרון לטווח קצר וארוך. כדי לענות על השאלה, חוקרים אימנו חולדות לשחות 60 דקות מדי יום, חמישה ימים בשבוע. המחקר הראה שתוך 7 ימי שחייה, החולדות שיפרו את הזיכרון הקצר והארוך. החוקרים הסיקו ששיפור כזה בתפקוד הקוגניטיבי, יכול לשמש לתיקון יכולות למידה וזיכרון שנפגעו ממחלות נוירו-פסיכיאטריות בבני אדם.
אין ספק שיש הבדל בין מחקר בחולדות לבני אדם, אבל גם מחקרים בבני אדם מעידים על תוצאות דומות: שיפור מובהק ביכולת הקוגניטיבית בזכות שחייה, בכל הגילאים. במחקר שבדק את השפעת השחייה על הבריאות הנפשית בגיל השלישי, החוקרים הסיקו כי השחיינים שיפרו את תפקודם הנפשי בהשוואה לאלו שלא שחו. מחקר נוסף שהשווה בין "ספורטאי אדמה" לשחיינים בבוגרים צעירים, הראה כי 20 דקות של שחיית חזה מתונה שיפרו יכולות קוגניטיביות.
יש לציין שהשיפורים הללו תקפים לכל גיל, כולל ילדים.
מבוסס על מאמר של Seena Mathew - דוקטור לנוירוביולוגיה ופרופסור לביולוגיה באוניברסיטת UMHB בטקסס, ארצות הברית.
עוד פוסטים שיכולים לעניין אותך...
.png)
