אדם בוגר ישן בממוצע בין שש לשמונה שעות ביממה. במהלך השינה, הגוף שלנו פנוי ורפוי לתחזק את עצמו בהיבט של בניית חלבונים והפרשת הורמונים, ובהיבט שלמנוחה ואגירת אנרגיה, גם מבחינה נפשית – לשים את היום שהיה מאחורינו, ולאגור כוחות ליום המחר. אין הבדל בין הצרכים של אדם צעיר או בוגר, לבין אלו של אדם מבוגר או קשיש, במקרה הזה. גם עבור אנשים מבוגרים בגיל השלישי, השינה חשובה באותה מידה,מהותית לשמירה על בריאותם ותפקודם התקין.
הפרעות שינה הן מצב בו אנו לא ישנים באופן רציף, מה שגורם לעייפות,חוסר תפקוד ובעיות ריכוז וזיכרון לאחר מכן. ישנם מספר סוגים של הפרעות שינה אשר נובעים כתוצאה מכל מיני תופעות בזמן השינה. ההפרעה השכיחה ביותר בגיל מבוגר היא נדודי שינה: בין 10%-15% מהאוכלוסייה סובלת מנדודי שינה. אצל מבוגרים מעל גיל 65, בעיות השינה נהיות שכיחות יותר, ופוגעות בכ-50% מהאוכלוסייה.
בין 50% ל-60% מהקשישים בגיל השלישי סובלים מהפרעת שינה כזו או אחרת. בעיות השינה הנפוצות ביותר:
נדודי שינה כרוניים - אינסומניה כרונית נפוצה פי 2 אצל בני 65 ומעלה יותר מאשר אצל האוכלוסייה הצעירה (10%-20% בלבד). הגורמים לבעיה נעים החל מאורח חיים חד גוני ובלתי משתנה; המשך במחלות לב, דם, עיכול ריאה ומוח; וכלה בבריחת שתן בלילות, בעיות פסיכיאטריות כגון דיכאון וכן נטילת תרופות מסוימות.
תסמונת הרגליים העצבניות - Restless Legs Syndrome נפוצה יותר אצל נשים בשכיחות של 20%-30%. לרוב הסובלים מתסמונת זו יש גם בעיית שינה נלווית הנקראת תנועות רגליים מחזוריות בשינה (Periodic limb movement disorder). הסיבות לתסמונות עשויות להיות גנטיות וכן בשל מחלות כגון אי ספיקת כליות, דלקת מפרקים, סוכרת וכן שימוש בתרופות פסיכיאטריות ו/או נוגדות דיכאון.
דום נשימה חסימתי בשינה - Obstructive sleep apnea מופיעה בדרך כלל אצל בעלי משקל עודף, 2% בנשים ו-4% בגברים.
נדודי שינה באים לידי ביטוי בעיקר בקושי להירדם, עד כדי כך שלוקח המון זמן להירדם, התעוררויות מרובות בלילה, וקימה מוקדמת (בין ארבע לחמש בבוקר). אם אתם הולכים לישון בתשע בערב, וקמים בארבע בבוקר, זה לא נקרא כלל נדודי שינה, זו נקראת שינה בריאה וטובה של שבע שעות!
יש מספר סיבות אשר יכולות לשבש את מהלך השינה התקין בגיל השלישי:
סיבות פיזיות – ישנם כאלו אשר סובלים מחוסר בהורמון השינה, מלטונין, ואצל מבוגרים רמת המלטונין יורדת עם הגיל. ישנם כאלו אשר יש להם נדודי שינה מולדים. מחלות מסוימות ותרופות מסוימות גם יכולות לגרום לנדודי שינה, ובהחלט יכולות לשבש אתה רגלי השינה. כמו כן גם אורח חיים יושבני עלול להוביל לנדודי שינה, כי הגוף לא מוציא אנרגיה. חשוב להבין כי אצל מבוגרים, השינויים הפיזיולוגיים המתרחשים, משפיעים בהחלט גם על דפוסי השינה שלהם באופן מהותי.
סיבות פסיכולוגיות-נפשיות – עד 50% מהפרעות השינה הן תוצאה של מצב פסיכולוגי. לדוגמה חוסר יכולת להפריד בין הזמן הפעיל, בכל המובנים (הגוף והראש בעיקר), לבין הזמן הרגוע של הערב והלילה. אנשים לוקחים עימם את טרדות ומחשבות היום יום למיטה, מה שמאוד יכול להקשות עליהם להירדם. זה נכון לכל גיל, וגם לגיל השלישי. יכול להיות גם מצב בו אדם סובל מחרדות מסוימות, מדיכאון או מטראומות, מה שבהחלט יכול להשפיע על שינה טובה. בנוסף, יש אנשים שסובלים מהרגלי שינה לקויים, מה שגם כן גורם להם להתעורר ולא להצליח לישון באופן רציף.
רמת הקושי מוגדרת לפי משך ההפרעה:
על פי ההגדרה הרפואית של נדודי שינה כרוניים (DSM-5 criteria) מדובר בשכיחות של לפחות 3 לילות בשבוע ולפחות במשך 3 חודשים, כאשר יש תנאים לשינה תקינה. לעיתים הגורם הפסיכולוגי הראשוני חלף, אך נדודי השינה אינם חולפים עקב תהליך של התניה. מצב זה מכונה Psychophysiological Insomnia.
סיבות התנהגותיות - צריכת אלכוהול וקפאין סמוך לשינה, שעות שינה לא קבועות, שהייה ממושכת במיטה ללא שינה, עיסוקים שונים תוך שהייה במיטה (מחשב, טלפון סלולרי, טלוויזיה).
סיבות חיצוניות - נדודי שינה עלולים להתפתח עקב גורמים חיצוניים כמו מיטה לא נוחה, רעש חיצוני, טמפרטורה לא נוחה, חשיפה לאור ועוד. חשוב לדאוג לסביבה חשוכה, שקטה ונוחה לשינה.
כל הסיבות שצוינו לעיל ניתנות לחלוקה לשני סוגים עיקריים:
הפרעות ראשוניות
הפרעות משניות
אבחון של נדודי שינה מתבצע במרפאת שינה, כיום ניתן לעשות זאת גם בבית. החלק הראשון של האבחון כולל שיחה עם רופא וניתוח ההיסטוריה הרפואית של המטופל. במידה והנתונים הללו לא מספיקים על מנת לבצע אבחון, מתבצעת בדיקת שינה במעבדה.
חשוב לזכור כי אצל קשישים, כדאי לעקוב באופן צמוד יותר ולבדוק את איכות השינה שלהם, לדובב אותם לשוחח לגבי זה, לבדוק עימם כמה פעמים מתעוררים בלילה, ובמשך כמה זמן בערך נשארים ערים, וכו'.
אצל נשים מומלץ לבדוק את רמת הברזל, היא בהחלט עשויה להשפיע על איכות השינה.
מבחינה פיזית, הרפואה מציעה להסתייע באביזרי עזר כשמדובר בבעיות שינה אשר יכולות להיגרם כתוצאה מבעיות נשימה, למשל.
הרפואה מציעה גם לאזן את בלוטת האצטרובל, אשר אחראית להפריש את הורמון המלטונין, שאחראי על ויסות השינה. ניתן לעשות זאת באמצעות דיקור סיני, צמחי מרפא שונים, וטכניקות שונות.
תאמינו או לא, אבל גם בגיל מבוגר ניתן להקנות הרגלי שינה חדשים ובריאים. מה הכוונה? להפריד בין הזמן הפעיל של היום, לזמן הרגוע, למשל. הרי אי אפשר באמת ללכת לישון ולהירדם ברגע, כשהראש שלנו מלא במחשבות. אל תחשבו גם שאפשר להירדם ישר אחרי שסיימנו לצפות בטלוויזיה. חשוב להרגיע את הגוף ואת הנפש לפני השינה. אפשר לשים מוסיקה נעימה, לקרוא ספר, ולתרגל תרגילים שונים של הרפיה באמצעות דמיון מודרך ויוגה, כן, גם לגיל השלישי.
הרפואה מציעה גם פתרונות תרופתיים להקלה על בעיות שינה, אלו ניתנות רק לאחר ששיטות אחרות לא צלחו, ורק בהמלצת רופא.
אחת הדרכים המשמעותיות אשר יכולות להקל על נדודי שינה בגיל השלישי ולסייע לשנת לילה טובה, היא תזונה נכונה. הנה כמה המלצות בנושא:
ישנן כמה המלצות משמעותיות, אשר ניתן לסגל לעצמכם גם בגיל השלישי, אשר יכולות בהחלט לסייע לכם לישון טוב יותר, וכתוצאה מכך, להרגיש חיוניות גבוהה יותר במשך היום:
מבחינה נפשית – עשו לעצמכם טקס סגירת יום. מה זה אומר? זה אומר שאנו עוצרים לרגע את ההתנהלות השגרתית והשוטפת, ואין זה משנה באיזה מצב פיזי אתם נמצאים, ועד כמהאתם חופשיים או מוגבלים בתנועותיכם, הרי הראש יכול לעבוד בלי הפסקה.. חשוב שתעצרו,ותעשו סיכום פנימי של היום, והכנות ליום המחר. מה הספקתי? מה לא הספקתי? מה אני מתכנן למחר? את כל אלו לעשות כשאתם ערניים ולא עייפים, וכך, תוכלו בעצם למנוע טרדות ושאלות של דברים לא סגורים שיכולים לצוץ לאחר מכן ולהטריד אתכם.
שימו לב לייצר לעצמכם סביבת שינה טובה וחיובית, כזו אשר מעודדת שינה,ללא הרבה אור ורעש, עם טמפרטורה נוחה בחדר בו אתם ישנים. אין צורך לתלות שעונים גדולים וזוהרים, אפשר להסתיר אותם או לבחור שעונים שלא זורחים בחושך, עדיף. ואחרונה חביבה, אמבטיה חמה לפני השינה, בהחלט מסייעת.
מבחינה פיזית – התעמולות גופנית במהלך היום בהחלט מסייעת לבני הגיל השלישי לישון טוב יותר, במיוחד הליכה רגלית קלה לעת ערב. יציאה לשמש בבוקר, עת השכמתם, תורמת גם היא לחיבור לשעון הביולוגי, ומומלצת גם כן. לא מומלץ לנמנם במהלך היום, גם אם שנת הלילה לא צלחה, כיוון שזה עשוי לפגוע בעייפות לקראת הלילה.
BROTIZOLAM- BONDORMIN
מינון 0.25-0125 מ"ג
זמן מחצית חיים 3.5 שעות
LORAZEPAM – LORIVAN
מינון 2-1 מ"ג
זמן מחצית חיים 14 שעות
OXAZEPAM- VABEN
מינון 5-10 מ"ג
זמן מחצית חיים 8 שעות
תופעות לוואי אפשרויות - הרגעת יתר, נמנום, שינוי פסיכומוטורי, הפרעות זיכרון.
ב- 35% מהמקרים מתפתחת תלות בתרופה.
שכיחות גבוהה לחזרת התסמינים, לעיתים קרובות עם החמרה, וכן תסמונת גמילה בהפסקת טיפול.
ZOPICLONE- NOCTURNO
מינון -3.75 מ"ג
זמן מחצית חיים 5 שעות
הטיפול אינו מומלץ למשך למעלה מארבעה שבועות.
תופעת לוואי שכיחה היא טעם מריר בפה.
תופעות לוואי אפשרויות: בלבול, עצבנות, חלומות בעתה, הפרעות ריכוז והתנהגות.
ZOLPIDEM – STILNOX- ZODORM
מינון 5-10 מ"ג
זמן מחצית חיים 2.5 שעות
תופעות לוואי אפשרויות: נמנום, סחרחורת, חולשה, כאב ראש, רגישות לאור, בחילות והקאות.
הערה: נחשבת כתרופת הקו הראשון בהפרעות שינה משניות.
ZOLPIDEM ER – AMBIEN CR
מינון 12.5-6.25 מ"ג
תופעות לוואי אפשרויות: אלרגיה לתרופה, כאבי ראש, בחילות וסחרחורת.
TRAZODONE – TRAZODIL
מינון- 50-25 מ"ג
זמן מחצית חיים 4.5 שעות
תופעות לוואי אפשרויות: הפרעות בקצב הלב במטופלים עם מחלת לב, ירידה בלחץ הדם, סחרחורת, בחילות, כאבי ראש, יובש בפה, זקפה ממושכת.
MIRTAZAPINE – MIRO - REMERON
מינון – 7.5-15 מ"ג
זמן מחצית חיים 30 שעות
תרופה למטופלים הסובלים מדיכאון עם הפרעות שינה וחרדה.
תופעות לוואי אפשרויות: חרדות, כאבי שרירים, בצקות, עודף טשטוש, פריחות, ירידה במספר הנויטרופילים, פרכוסים, סחרחורת, חלומות בעתה, עלייה במשקל.
בהפרעות שינה חולפות בדרך כלל לא מומלץ לטפל בתכשירים משרי שינה.
חלק מהבנזודיאזיפינים מאבדים את השפעתם כעבור מספר שבועות מתחילת הטיפול,
במטופלים המתלוננים על קשיים בהירדמות מומלץ לטפל באמצעות BONDORMIN ,ZOLPIDEM או ZOPICLONE. במצבים של יקיצות מרובות מומלץ לטפל באמצעות ZOPICLONE או LORAZEPAM.
והעיקר – שנהיה בריאים!
עוד פוסטים שיכולים לעניין אותך...
.png)
