איך אפשר לעזור לך?

נציג ״עמל ומעבר״ ישמח לייעץ לך על האפשרויות העומדות בפניך...

תודה! ההודעה נשלחה בהצלחה.
אחד מנציגינו יחזור אליך בהקדם.
הייתה בעיה בשליחת הטופס.
נסה/י שוב או שלח/י את ההודעה ישירות לכתובת המייל.

מחלת פרקינסון: תסמינים, סיבות ומה אפשר לעשות

מיליוני אנשים בעולם חולים בפרקינסון ומספר זה צפוי רק לגדול במהלך השנים הבאות. מהי מחלת הפרקינסון וכיצד ניתן לטפל בה?

מה זה פרקינסון

מחלת פרקינסון (Parkinson's Disease), הידועה גם בשם "פרקינסוניזם אידיופתי", היא הפרעה נוירו-דגנרטיבית מורכבת המשפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם. המחלה מאופיינת בתסמינים מוטוריים ואחרים, המשפיעים באופן משמעותי על איכות החיים של החולה.

PD היא מחלה מורכבת שנובעת ממגוון סיבות, ושכיחותה נמצאת במגמת עלייה ברחבי העולם. הסימנים הנפוצים ביותר של פרקינסון הם תנועה איטית, רעד, נוקשות שרירים, יציבה משובשת, דיכאון וכן בעיות קוגניטיביות ואחרות.

מחלת פרקינסון

שכיחות של מחלת פרקינסון

מחלת פרקינסון מהווה דאגה בריאותית עולמית, ושכיחותה משתנה לפי אזור ועולה עם הגיל. בעוד שנתוני השכיחות המדויקים עשויים להשתנות עם הזמן, הערכות אחרונות מספקות תובנות חשובות לגבי היקף המצב.

שכיחות עולמית - על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), מחלת פרקינסון היא ההפרעה הנוירודגנרטיבית השנייה בשכיחותה בעולם, אחרי מחלת אלצהיימר. השכיחות העולמית של PD מוערכת בין 1% ל-2% מהאוכלוסייה מעל גיל 65, עם שכיחות גבוהה יותר במדינות מפותחות.

שכיחות הקשורה לגיל - מחלת פרקינסון פוגעת בעיקר במבוגרים, כאשר רוב המקרים מאובחנים לאחר גיל 60. השכיחות עולה באופן משמעותי עם הגיל, כאשר לפי הערכות 1 מכל 100 אנשים מעל גיל 60 מושפעים מהמחלה.

וריאציות אזוריות - שכיחותה של פרקינסון משתנה בווריאציות אזוריות, עם שיעורים גבוהים יותר בצפון אמריקה ואירופה בהשוואה לאסיה ואפריקה. שינויים אלה עשויים להיות מושפעים מגורמים גנטיים, סביבתיים ואורח חיים.

תוחלת חיים במחלת פרקינסון

מחלת פרקינסון היא הפרעה כרונית ומתקדמת, והשפעתה על תוחלת החיים יכולה להשתנות בהתאם לגורמים שונים. בעוד ש-PD עצמו אינו נחשב בדרך כלל כגורם ישיר לתמותה, הוא יכול להשפיע באופן משמעותי על הבריאות הכללית של החולה ועל אריכות החיים.

השפעה על תוחלת החיים - מחקרים הראו שלאנשים עם מחלת פרקינסון יש תוחלת חיים מופחתת מעט בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. עם זאת, מידת הירידה בתוחלת החיים משתנה בין אנשים ומושפעת ממספר גורמים, כולל גיל בזמן האבחון, חומרת המחלה ונוכחות של מחלות נלוות.

מחלות נלוות - חולי פרקינסון מפתחים לעיתים קרובות מצבים נלווים כגון מחלות לב וכלי דם, דלקת ריאות וזיהומים. מחלות נלוות אלו עלולות לתרום לסיכון גבוה יותר לתמותה.

התקדמות המחלה - קצב ההתקדמות והתגובה לטיפול יכולים להשפיע על תוחלת החיים. לחולים עם צורות קלות יותר של PD ותגובה טובה לטיפול תרופתי, עשויה להיות פרוגנוזה טובה יותר בהשוואה לאלו עם מחלה מתקדמת וסיבוכים מוטוריים ולא מוטוריים משמעותיים.

גורמים וסיבות לפרקינסון

הסיבה המדויקת למחלת פרקינסון נותרת חמקמקה, ומאמינים שהיא נובעת ממשחק גומלין מורכב של גורמים גנטיים, סביבתיים ואורח חיים. הבנת הגורמים הללו חיונית לקידום הידע שלנו על המחלה, ולפיתוח פוטנציאלי של אסטרטגיות מניעה.

גורמים גנטיים - רגישות גנטית משחקת תפקיד במקרים מסוימים של PD. מוטציות בגנים ספציפיים, כגון PARK1, PARK2 ו-LRRK2, נקשרו לצורות משפחתיות של פרקינסון. עם זאת, רוב המקרים הם ספוראדיים ואינם קשורים ישירות למוטציה גנטית אחת.

גורמי סביבה - גורמים סביבתיים עשויים לתרום להתפתחות מחלת פרקינסון. חשיפה לרעלים מסוימים, כגון חומרי הדברה וקוטלי עשבים, הייתה מעורבת בסיכון מוגבר ל-PD. בנוסף, טראומת ראש ופגיעה מוחית טראומטית נקשרו עם סיכון גבוה יותר לפתח את המחלה.

לחץ חמצוני ודלקת עצבית - מחקרים חדשים מצביעים על כך שלחץ חמצוני (עקה חמצונית) ודלקת עצבית כרונית עשויים למלא תפקיד מכריע בפתוגנזה של PD. תהליכים אלה יכולים להוביל לניוון של הפקת דופמין, מהאזור הנקרא "החומר השחור" במוח (Substantia Nigra). בדיקת האזור יכולה להעיד על סימני היכר של המחלה.

תסמינים קליניים של מחלת פרקינסון

מחלת פרקינסון מאופיינת במגוון רחב של תסמינים מוטוריים ולא מוטוריים, שיכולים להשפיע באופן משמעותי על חיי היומיום. תסמינים אלו עשויים להשתנות בחומרתם ועשויים להשתנות עם הזמן.

תסמינים מוטוריים:

  • ברדיקינזיה - איטיות בתנועה היא אחד התסמינים המוטוריים העיקריים של PD. מטופלים עשויים להיתקל בקושי ליזום ולבצע תנועות רצוניות, כגון הליכה והושטת חפצים.
  • רעד במנוחה - סימפטום מוטורי שכיח שלעיתים קרובות משפיע על הידיים והאצבעות, ובאופן פחות שכיח על חלקי גוף אחרים. הרעד מתרחש בדרך כלל כאשר האיבר הפגוע במנוחה, ופוחת במהלך תנועה מכוונת (זאת בניגוד לרעידות מסוגים אחרים).
  • קשיחות שרירים - מאופיינת בהתנגדות מוגברת לתנועה פסיבית של הגפיים. זה יכול לתרום לנוקשות ואי נוחות אצל חולי פרקינסון.
  • חוסר יציבות - חולים עם PD מתקדם עלולים לחוות פגיעה בשיווי משקל וחוסר יציבות, מה שמגביר את הסיכון לנפילות.

תסמינים לא מוטוריים:

  • חוסר תפקוד אוטונומי - תסמינים אוטונומיים כוללים עצירות, דחיפות במתן שתן או בריחת שתן וכן תת לחץ דם אורתוסטטי (ירידה בלחץ הדם בעמידה). תסמינים אלו יכולים להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים של המטופל.
  • ליקוי קוגניטיבי - אומנם לא כל האנשים עם PD חווים ירידה קוגניטיבית, אך תת-קבוצה עלולה לפתח ליקויים קוגניטיביים שונים, החל מפגיעה קוגניטיבית קלה (MCI) ועד דמנציה. שינויים קוגניטיביים אלו יכולים להשפיע על הזיכרון, הקשב והתפקוד הביצועי.
  • הפרעות במצב הרוח - מצבי רוח כגון דיכאון וחרדה, הם תסמינים שכיחים של פרקינסון. מצבים אלה יכולים להחמיר תסמינים אחרים ולהפחית את הרווחה הכללית.
  • הפרעות שינה - מחלת פרקינסון עלולה לשבש את דפוסי השינה, מה שמוביל לנדודי שינה, תסמונת רגליים חסרות מנוח וכן פאראסומניה של שינת-חלום (RBD).

שלבים במחלת הפרקינסון

מחלת פרקינסון מסווגת בדרך כלל לשלבים, כדי להבין טוב יותר את התקדמותה ולהתאים את אסטרטגיות הטיפול. מערכות מדידה שונות משמשות לאבחון שלבי המחלה, כאשר סולם Hoehn and Yahr ו"סולם דירוג מחלת פרקינסון מאוחד" (UPDRS) הם בשימוש הנרחב ביותר.

סולם הואן ויאהר (H&Y):

  • שלב 1 - מעורבות חד צדדית, בדרך כלל עם פגיעה מינימלית או ללא פגיעה תפקודית.
  • שלב 2 - מעורבות דו-צדדית ללא פגיעה באיזון; המטופל שומר על עמידה והליכה עצמאיים.
  • שלב 3 - מעורבות דו-צדדית קלה עד בינונית; המטופל חווה פגיעה בשיווי המשקל אך נשאר עצמאי פיזית.
  • שלב 4 - מוגבלות חמורה אך עדיין מסוגל ללכת או לעמוד ללא סיוע; עשוי להזדקק לסיוע בפעילויות חיי היומיום (ADL).
  • שלב 5 - ריתוק לכיסא גלגלים או למיטה אלא אם כן נעזר בסיוע. תסמינים מוטוריים חמורים; אפשרות להזיות ואשליות.

סולם דירוג מאוחד (UPDRS):

  • שלב א' - היבטים לא מוטוריים של חיי היומיום.
  • חלק ב' - היבטים מוטוריים של חיי היומיום.
  • שלב ג' - בדיקה מוטורית.
  • שלב ד' - סיבוכים מוטוריים.

בעוד ששיטות המדידה הללו מספקות מסגרת זמן להתקדמות המחלה, חיוני להכיר בכך שפרקינסון משתנה מחולה לחולה, וחוויות אינדיבידואליות יכולות להיות שונות. בנוסף, תסמינים לא מוטוריים יכולים להיות בולטים יותר ויותר ככל שהמחלה מתקדמת, ומוסיפים מורכבות לתמונה הקלינית.

דרכי טיפול במחלת פרקינסון

ניהול מחלת הפרקינסון כרוך בגישה רב תחומית, שמטרתה לתת מענה לתסמינים, לשיפור איכות החיים של החולה ולהאטת התקדמות המחלה. אפשרויות הטיפול בפרקינסון כוללות התערבויות תרופתיות, כירורגיות ולא תרופתיות.

טיפול תרופתי:

  • תרופות דופמינרגיות - לבודופה (Levodopa) בשילוב עם קרבידופה (Sinemet), נותרה תקן הזהב לטיפול בפרקינסון. לבודופה מומר לדופמין במוח, ומסייע בהקלה על תסמינים מוטוריים.
  • אגוניסטים לדופמין - תרופות כגון פרמיפקסול (Mirapex) ורופינירול (Requip) מעוררות קולטני דופמין במוח ומפחיתות תסמינים מוטוריים.
  • מעכבי MAO-B - מעכבי מונואמין אוקסידאז מסוג B, כגון סלג'ילין (Eldepryl) ורסג'ילין (Azilect), יכולים לעכב את פירוק הדופמין.
  • תרופות אנטיכולינרגיות - תרופות אלו, כגון בנזטרופין (קוגנטין), יכולות לעזור למטופל לשלוט ברעידות ובנוקשות השרירים.

התערבויות כירורגיות:

  • גירוי מוחי עמוק (DBS) - הליך הכולל השתלת אלקטרודות באזורי מוח ספציפיים, כגון הגרעין התת-תלמי או גלובוס פלידוס; זאת כדי לווסת פעילות מוחית לא תקינה ולהקל על תסמינים מוטוריים.
  • משאבת דאודופה (Duopa) - משאבת עירוי ניידת המספקת ג'ל לבודופה וקרבידופה ישירות למעי הדק, ומהווה מערכת רציפה של מתן תרופות.

טיפול לא תרופתי, משלים ואלטרנטיבי:

  • פיזיותרפיה - שיפור הניידות, שיווי המשקל ופעילויות חיי היומיום (ADL).
  • ריפוי בדיבור - קלינאי דיבור יכולים לעזור בניהול קשיי דיבור ובליעה שעלולים להתעורר ב-PD.
  • פעילות גופנית - שיפור כוח השרירים, הגמישות והרווחה הכללית. כמו כן נמצא כי משחק פינג פונג מעכב את התקדמות המחלה.
  • תזונה מאוזנת - חיונית לשמירה על הבריאות הכללית ולמזעור אינטראקציות פוטנציאליות עם תרופות.
  • דיקור, עיסוי ויוגה - עשויים לספק הקלה בתסמינים ולשפר את איכות החיים עבור חולים מסוימים.
  • תמיכה פסיכו-סוציאלית - קבוצות תמיכה וייעוץ מסייעות לעזור לחולים ולמשפחותיהם להתמודד עם האתגרים הרגשיים והפסיכולוגיים.
  • מכשירים מסייעים - עזרי הליכה, מגברי דיבור וכלים מסתגלים יכולים לשפר את העצמאות ואיכות החיים.

אבחונים, טיפולים ומחקרים חדשים:

חקר מחלת פרקינסון מתפתח ללא הרף, תוך מאמצים מתמשכים להבין טוב יותר את המנגנונים הבסיסיים של המחלה ולפתח טיפולים יעילים יותר:

  • טיפולים תרופתיים - חוקרים בוחנים תרכובות והתערבויות חדשות שעשויות להאט או לעצור את התקדמות המחלה ואת מהלכה.
  • מחקרים גנטיים - הבנה טובה יותר של הבסיס הגנטי, עשויה להוביל לגישות טיפול מותאמות אישית.
  • טיפול בתאי גזע - טיפולים המשתמשים בתאי גזע להחלפת נוירונים פגומים או אבודים המייצרים דופמין.
  • טיפולים אימונותרפיים - טיפולים המיועדים לדלקת עצבית, עשויים להיות בעלי פוטנציאל גם לטיפול בפרקינסון.
  • פיתוח סמנים ביולוגיים - זיהוי סמנים ביולוגיים אמינים לאבחון מוקדם וניטור התקדמות המחלה הוא מוקד מחקר מרכזי.
  • אבחון מקדים - יש מספר סימנים מזהים מקדימים לפרקינסון המבוססים על ריח, כמו גם אבחון מקדים חדשני המבוסס על זיהוי קולי וטכנולוגיית AI.
  • אלטרסאונד ממוקד מונחה MRI - גלי קול הופכים לאזמל מנתחים הממוקד ומכוון באמצעות MRI, ובכך מאפשרים לטפל ברעידות.


המאמר אינו מהווה המלצה לטיפול או תחליף לייעוץ אצל גורמים מקצועיים