כולנו זקוקים לחברה אנושית - לאדם לדבר איתו שיסתכל עלינו ונוכל ליצור איתו קשר עין בחזרה, לחיבוק ולמגע פיזי, לעשייה משותפת. לפעמים אנחנו פשוט לא רוצים להיות לבד בבית.

אנו נמצאים בשלהי גל נוסף של מחלת הקורונה 2022. בתקופה זו אנחנו כבר הרבה אחרי הסגרים הנוקשים וה"ריחוק החברתי".

אם בזמן הסגרים היינו מודעים יותר לנושא הבדידות אשר נולד מהבידודים אשר נכפו עלינו, היום חזרנו כבר להתנהלות "רגילה". המשמעות של אותה התנהלות היא בדידות קשה לאלפי קשישים, בלי שאף אחד שם לב.

הפסיכולוג ד"ר שי חן גל באולפן YNET: "בדידות אצל קשישים שווה לנזק של 14 סיגריות ביום"

במה שונה בדידות של קשישים מבדידות של אנשים צעירים?

הבדידות של קשישים נוצרת ומחריפה עם הזמן כאשר אחד מבני הזוג נפטר וחבריהם הולכים ונפטרים בזה אחר זה. לעתים תהליך זה מלווה בחרדות ודכאון אצל קשישים אשר חוששים כי גם יומם קרב או שהם פשוט מרגישים יותר ויותר לבד.

פרישה מהעבודה גורמת אף היא לתחושת הבדידות כאשר מאדם פרודוקטיבי ומשמעותי, אשר פוגש אנשים מדי יום, עובר הקשיש למצב בו הוא נמצא הרבה יותר זמן בבית ועליו למלא את זמנו בפעילויות שונות באופן יזום.

חשיפה להיכרות של אנשים חדשים נמוכה משמעותית אצל קשישים לעומת מצעירים אשר מרבים לפגוש אנשים חדשים במסגרת לימודית, בעבודה, סביב מסגרות החינוך של הילדים (למשל הורים אחרים בגן), במסגרות פנאי שונות (כמו קבוצות לרכיבת אופניים או חדר כושר, קבוצות ציור ועוד) ובמסגרות התנדבותיות.

מגבלה פיזית החל מסיטואציה של הפסקת הנהיגה, קושי לנסוע בתחבורה הציבורית ועד קושי של ממש לצאת מהבית.

המשפחה הקרובה והמורחבת - לאחר שנים של קירבה רבה, גם לילדים שלנו יש  חיים משלהם- ילדים , עבודה, לימודים ופעמים רבות גם כל אלה יחד. בחלק מהמקרים הילדים גרים בכלל בחו"ל ואז כל האינטרקציה שונה לגמרי. תשומת הלב להורים/ להורה המבוגר, נמצאת באופן טבעי בירידה. יותר מכך במשפחות בהן יש קשיים שונים במערכת היחסים, וביננו, ברוב המשפחות לא הכל עובר ממש חלק.

איך אפשר לעזור ולהפיג את הבדידות?

כל פתרון צריך להתחל במודעות ובהכרה בקושי. בין אם של הקשיש עצמו ולא פחות מכך, של בני המשפחה.

קיימות מספר אפשרויות:

המשפחה הקרובה - במידה ויש מספר ילדים וכולם פנויים וגרים בקרבה דומה, אפשר לחלק את האחריות (ולא את ה"מטלה") בין האחים. למשל בכל שבוע אח אחר יזמין את ההורים/ ההורה לארוחת ערב ביום שישי, יגיע לזמן קצר יותר באמצע השבוע וכדומה. החלוקה צריכה להיות במספר רמות- הזמנה בסוף השבוע, ביקורים קצרים יותר באמצע השבוע, שיחות טלפון יומיות ועוד.

אפשר גם לנסות להציע פתרונות טכנולוגיים כמו למשל שיחות זום במקרים בהם זה מתאים. זה אמנם לא פותר את נושא החיבוק והמגע אבל בהחלט מסייע משמעותית כאשר המשפחה מתגוררת במרחק שאינו מאפשר ביקורים תכופים.

מסגרות קבועות - בערים רבות מתקיימות פעילויות לקשישים בגילאים שונים. כך למשל יכולים הקשישים להצטרף להרצאות, טיולים, התעמלות ופעילויות נוספות המוצעות במרכזי יום לקשישים. כאשר יש לקשיש פעילות קבועה בחלק מימי השבוע, נוצר מבחינתו "עוגן" ותחושה שיש למה לחכות ולמה לקום בבוקר.

בערים רבות ישנן גם מסגרות התנדבותיות בהן מתנדבים מגיעים לבית הקשיש, משוחחים איתו, מקריאים עיתון או ספר ואפילו משחקי ביחד שח מט או שש בש. גם אלה משמעותיים מאד לקשישים ויכולים לסייע רבות, גם במקרים בהם בני המשפחה נוכחים יחסית. על המשפחה לנסות ולסייע לקשיש למצוא מתנדב באמצעות הרשות המקומית.

אימוץ חיית מחמד פתרון זה אמנם אינו מתאים לכל אדם ולכל מצב פיזי, אבל הוא נמצא כמשמעותי מאד בהפגת הבדידות. אימוץ כלב נמצא גם כמשפר משמעותית את הבריאות הפיזית- הצורך להוציא אותו מספר פעמים ביום ולדאוג לכל צרכיו, נותן לקשיש תחושה של משמעות ומפיג את הבדידות.

נמצא כי ליטוף כלב או קרבה אליו גורמות לגופנו להפריש את הורמון "האהבה" אוקסיטוצין, מה שגורם לכולנו להרגיש נפלא. חשוב מאד לבחור את הכלב הנכון. כלב גדול אשר קשה לצאת אותו לרחוב כי הוא חזק ומושך את האדם שיוצא איתו לא מתאים כמובן. ניתן לאמץ כלב מבוגר ורגוע יותר ולעשות טוב יותר לכל הצדדים. אל תתבלבלו עם כלב חמוד וטוב לב כמו לברדור או גולדן רטריבר, הם אמנם מקסימים ביותר ומעניקים תחושה נפלאה, אבל גם לאדם צעיר לא תמיד פשוט לצאת איתם לטיול.

במקרים שלא אוהבים כלבים או שזה קשה יותר, אפשר לאמץ גם חתול. גם הוא מעניק תחושה של ביחד והטיפול בו קל משמעותית. קשה להאמין אבל אפילו דגי זהב השטים להם באקווריום קטן מפיגים את תחושת הבדידות, לפי מחקרים שונים.

התמודדות עם בדידות כאשר סובלים גם ממגבלה פיזית או דמנציה - במקרים אלה קשה יותר למשפחה לסייע ולכן ניתן למצוא מסגרת של בית אבות או דיור מוגן, אשר יספקו להורים את הצרכים הפיזיים והנפשיים כאחד. לחלופין, ניתן להכניס הביתה מטפל או מטפלת, אשר יסייעו להם פיזית וגם יהיו עבורם ברמה הרגשית בתחושה של ביחד.

בדידות וחולי

מחקרים רבים מציגים את הבדידות כאחת ה"מחלות" הקשות של ימינו, קשישים וצעירים כאחד. הבדידות פוגעת ברמת החוסן הרגשית והפיזית, מדרדרת את המצב הבריאותי. היא גורמת לדכאון, חרדות, קשיי שינה ומעלה את הסיכון למחלות לב וסרטן.

התחילו כבר עתה בבניית תכנית ליווי מפורטת עבור ההורים שלכם.

הם הביאו אתכם עד כאן. עכשיו הם זקוקים לעזרתכם.

‍