מערכת החיסון של הגוף יודעת להתמודד היטב עם מגוון רחב של זיהומים, וירוסים וחיידקים. לא תמיד זה עובד, כפי שכולנו יודעים - ולכן חלקנו סובל ממחלות כגון סרטן, אלצהיימר, פרקינסון ועוד. אימונותרפיה עשויה להיות התשובה.

אימונותרפיה בימינו מקושרת בעיקר לטיפול בסרטן לסוגיו. באמצעות שיפור התגובה החיסונית בגוף, מלמדים את המערכת החיסונית כיצד להילחם בתאי הסרטן - וגם לנצח. במקום להשתמש בתרופות שפועלות על כל הגוף בו זמנית (כגון כימותרפיה, שעל הדרך גם גורמת להרבה נזק) - משתמשים במערכת החיסון ליצירת מתקפה נקודתית.

אבל לאימונותרפיה יש בכל זאת מגבלה אחת. מכיוון שמדובר בחומרים ובתאי חיסון הנישאים בדם, הם אינם יכולים לעבור את מחסום הדם-מוח (Blood-Brain Barrier): סביב כל תאי המוח ועמוד השדרה, יש רקמה דקה המונעת מחומרים בדם להגיע אליהם ולחבל בפעולתם.

מצד אחד זה מצוין, כי כך נמנעת פגיעה במוח ונמנעות מחלות אוטואימוניות; אבל מצד שני זה גם מונע ממערכת החיסון לטפל במחלות ניווניות של המוח כגון אלצהיימר, פרקינסון ואחרות. אז מה בכל זאת ניתן לעשות?

לאמן את מערכת החיסון

בקיץ 2003 הגיע השחקן כריסטופר ריב לביקור במכון ויצמן בישראל. בעקבות נפילה קשה מגב סוס 7 שנים לפני כן, הפך ריב למשותק בכל גופו - והתנייד בכיסא גלגלים. הביקור במכון ויצמן נועד כדי למצוא את שיטות הטיפול המתקדמות ביותר עבור מצבו, ואכן הייתה שיטה כזו.

באותם ימים, פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן הצליחה לגרום לעכברים משותקים לזוז. היא עשתה זאת באמצעות קריאת תיגר על המוסכמה הרפואית והמדעית, שלא ניתן להשתמש במערכת החיסון כדי לרפא מחלות במוח ובמערכת העצבים של הגוף.

‍

תגליותיה של פרופ' מיכל שוורץ פתחו את הדלת לעולם האימונותרפיה המודרני:

• 1998 - תאי מערכת החיסון מסוגלים לרפא את עמוד השדרה ואת עצב הראייה.
• 1999 - הגוף מייצר תאים אוטו-אימוניים שכביכול פוגעים בגוף, אבל למעשה הוא משתמש בהם לצורך הגנה.
• 2006 - היכולות הקוגניטיביות של המוח תלויות במערכת החיסון.
• 2013 - מתקיימת "שיחה" בין המוח למערכת החיסון, וזאת באמצעות הנוזל המקיף את רקמת המוח.
• 2014 - הזדקנות המוח היא לא בהכרח תוצאה של גיל, אלא של הזדקנות מערכת החיסון.
• 2016 - כדי לעזור למוח צריך להפעיל את מערכת החיסון, בדיוק מה שעושים היום לטיפול בסרטן ובעתיד ישמש לטיפול במחלות אחרות.

לדוגמה, עד היום רוב המחקר בתחום האלצהיימר מתמקד בסילוק שכבות החלבונים שגורמות לנזק. זה נמשך כך במשך שלושה עשורים, אומרת פרופ' שוורץ, ועד כה כל הניסויים הקליניים לא צלחו במשימה. גם טיפול נוגד דלקת לא עוזר, כי זה "כמו לרפא כוויית קרח באמצעות קרח" אמרה שוורץ בריאיון לדה מרקר ב-2017.

במקום לטפל במוח (או ב"מקור" הבעיה) - מטפלים במערכת החיסון ומחזקים אותה. ב-2016 הוכיחה שוורץ שזה עובד אצל עכברי מעבדה, ולפי ראיון שנתנה לאחרונה בתוכנית "העתיד כבר כאן" בערוץ 11 - בשנת 2023 יתחילו גם ניסויים בבני אדם. מה שככל הנראה עובד עם סרטן (בבני אדם) ואלצהיימר (בעכברים), אמור לעבוד גם עם פרקינסון, ניוון שרירים ומחלות ניווניות אחרות.

כמובן שתוצאות חיוביות בעכברי מעבדה אינם השלכה על תוצאות עתידיות בבני אדם; אבל מרגע שיתחילו הניסויים הקליניים, ניתן יהיה לפחות להבין האם יש כאן משהו אמיתי. שיטותיה של פרופ' שוורץ עמדו בעבר בניגוד לכל התפישה הרפואית והמדעית, ואילו כיום כולם מחקים אותה. זה כנראה אומר דרשני.

‍