משחקים מקושרים בצורה אוטומטית כמעט אך ורק לגילאי ילדות, אבל מחקרים רבים מהשנים האחרונות מעידים שלזמן משחק יש תועלות גם בגיל מבוגר. מעבר לעובדה שזו דרך מהנה להעביר את הזמן, לבד או עם חברים ובני משפחה - נמצא קשר בין משחקים להפחתת הסיכוי לפתח דמנציה.
הביטוי "אימון מוחי" כבר הפך לדרך שגרה בכל הנוגע לשיפור יכולותינו הקוגניטיביות, ובייחוד מאז שנודע כי המוח מסוגל לייצר ולחדש נוירונים (ולא כפי שהיה נהוג לחשוב עד לפני כמה עשורים). משחקים הם גורמים מאתגרים המפעילים אזורים שונים במוח, ובכך הם משמרים יכולות קוגניטיביות כגון זיכרון, למידה, ניווט במרחב וחשיבה באופן כללי.
ירידה בתפקוד הקוגניטיבי היא תוצר לוואי של תהליך ההזדקנות. גם בלי ללקות בדמנציות לסוגיהן, בין 10 ל-25 אחוז מבני ה-70 ומעלה סובלים מירידה קוגניטיבית כלשהי ביכולות הלמידה, הזיכרון, הקשב והריכוז.
מעבר לירידה הטבעית ביכולת הקוגניטיבית - יש גם הידרדרות קוגניטיבית בשל דמנציה (שיטיון / קהיון). אלצהיימר הוא סוג הדמנציה הנפוץ ביותר, ומהווה 60 עד 70 אחוז מסוגי השיטיון. מעבר לכך יש גם סוגי דמנציה נוספים: דמנציה וסקולרית המהווה 20% מסוגי השיטיון, ונגרמת בשל חסימת הדם במוח בשל מחלות כגון סוכרת, שומנים בדם, מחלות לב ועוד. סוג נוסף ונדיר יותר של דמנציה נקרא "גופיפי לוי", ומהווה 10 עד 20 אחוזים מסוגי הדמנציה.
אם יקירכם סובל מבעיה באחת מהיכולות שתוארו לעיל, יש לפנות מהר ככל הניתן לאבחון אצל רופא - כדי שיקבע האם אכן מדובר בירידה קוגניטיבית ובאיזו רמה: ירידה קלה, בינונית או חמורה.
יש לא מעט מחקרים בנושא מניעת דמנציה, שהפך לתחום עיסוק חשוב ופופולרי בשנים האחרונות (בעיקר בשל העובדה המצערת שמבחינה סטטיסטית יש לרובנו סיכוי לא קטן להיות חולי דמנציה, או כאלה המטפלים בהם).
לדוגמה - במחקר בריטי שנערך בצרפת לאורך 20 שנה בקרב יותר מ-3,600 נסיינים - נמצא שמשחקי קופסה מפחיתים ב-15% את הסיכון לפתח דמנציה לסוגיה. מעבר למשחק עצמו, גם האינטראקציה החברתית בין השחקנים היא גורם משמעותי בהפחתת הסיכוי לדמנציה.
מחקר שפורסם ב-2019 ונעשה בקרב קצת יותר מאלף נסיינים שנולדו ב-1936 ועברו מבחני IQ בגיל 11, בדק את יכולותיהם הקוגניטיביות כל 3 שנים בין גיל 70 ל-79, לצד הרגלי המשחק שלהם. גם פה נמצא קשר בין משחקים ובין שימור יכולות חשיבה, זיכרון ולמידה בגיל מבוגר. לכך תוסיפו גם יתרונות כגון הפגת מתח (סטרס), שיפור המוטוריקה העדינה והקלה על בדידות.
לא רק משחקי קופסה ומשחקים קונבציונליים אחרים תורמים את חלקם. גם הגיימינג המודרני של עידן הדיגיטל מהווה פקטור בעיכוב ובמניעה של ירידה קוגניטיבית - החל ממשחקי מחשב וקונסולות לסוגיהן, וכלה בטאבלטים, סמארטפונים ועוד.
מחקר קנדי שפורסם ב-2017 מצא כי משחקי מחשב תלת ממדיים (בדגש על סופר מריו, אם כבר שאלתם) יכולים לשפר פעילות קוגניטיבית במבוגרים, ובייחוד את ההיפוקמפוס שמשפיע על זיכרון לטווח קצר ועל יכולות ניווט במרחב.
פשוט מאוד - הפכו את ההורים לבני זוג למשחקים. בין אם זה משחקי לוח, משחקי קופסא, משחקי קלפים או מחשב; עודדו את הוריכם להתמיד בהם ככל שניתן (בלי להגזים ולהכאיב לעיניים כמובן).
ברשת בתי האבות שלנו בקבוצת עמל ומעבר, כבר מזמן מיישמים משחקים כשיטת טיפול. לדוגמה, בבית עמל בשרון נהנים הדיירים מזמן משחק מהנה וייחודי עם משקפי תלת ממד, באמצעותם הם שטים בים וטסים בחלל - וכל זה בלי לקום מהכיסא. מעבר לכך גם משחקי אקס בוקס כלולים בתפריט, שלמעשה משמשים על הדרך גם כטיפול פיזיותרפיה חדשני ומתקדם (לצד פעילויות גופניות נוספות, כגון ריקוד ועוד).
לא משנה אם מדובר במשחק קלפים, במשחק קופסה או בטיסה בחלל במציאות מדומה; לחלק ניכר מסוגי המשחקים יש תפקיד מכובד בשמירה על יכולות המוח בגיל מבוגר. בין שהיקר לכם עצמאי ומאושר, ובין שהוא זקוק לטיפול כזה או אחר - שילוב של משחקים בחייו יתרום לא רק להנאה ולחיבור עם בני המשפחה, החברים והמטפלים, אלא גם יהווה רכיב חשוב במלחמה נגד ירידה קוגניטיבית.
ראוי לזכור שמניעת דמנציה היא לא תהליך של "טריק אחד", אלא נסובה סביב אימוץ אורח חיים מסוים. משחקים הם בהחלט גורם משמעותי באורח חיים זה, אבל לצידם יש להקפיד גם על התנהלות תקינה בנושא אכילה, שינה ופעילות גופנית, וכן גם הימנעות מחומרים המזיקים לנו (אלכוהול, עישון ועוד).
עוד פוסטים שיכולים לעניין אותך...