מהי פקקת ורידים עמוקה, מהן הסיבות והתסמינים ואיך מטפלים?
פקקת ורידים עמוקים (DVT) מתרחשת כאשר נוצר קריש דם (טרומבוס) באחד או יותר מהוורידים העמוקים בגוף, בדרך כלל ברגליים. פקקת ורידים עלולה לגרום לכאב או לנפיחות ברגליים, אך לפעמים אין תסמינים בולטים.
פקקת ורידים עלולה להיווצר במצבים רפואיים מסוימים, המשפיעים על אופן קרישת הדם. קריש דם ברגליים יכול להתפתח גם בשל חוסר תזוזה במשך זמן רב. לדוגמה: נסיעות למרחקים ארוכים או במנוחה בגלל ניתוח, מחלה או תאונה.
פקקת ורידים עמוקים עלולה להיות בעיה רצינית, מכיוון שקרישי דם בוורידים יכולים להתפרק, לעבור במחזור הדם, להיתקע בריאות ולחסום את זרימת הדם (תסחיף ריאתי). כאשר DVT ותסחיף ריאתי מתרחשים יחד, מצב זה נקרא תסחיף פקיקי (תרומבואמבוליזם ורידי - VTE).
תסמינים של פקקת ורידים (טרומבוזה DVT)
כמה סימפטומים בולטים כוללים:
נפיחות ברגליים.
כאבים ברגליים, התכווצויות או כאבים שמתחילים לעתים קרובות בשוק.
שינוי צבע העור ברגל - כגון אדום או סגול, בהתאם לצבע העור.
תחושת חום ברגל הפגועה.
נציין שוב שפקקת ורידים עמוקים יכולה להתרחש גם ללא תסמינים בולטים. יש לפנות לרופא אם מופיעים תסמינים של DVT או תסחיף ריאתי (PE).
סימני אזהרה ותסמינים של תסחיף ריאתי:
קוצר נשימה פתאומי.
כאב או אי נוחות בחזה שמחמירים כאשר נושמים עמוק או משתעלים.
סחרחורת או התעלפות.
דופק מהיר.
נשימה מהירה.
שיעול דמי.
תסחיף ריאתי (PE) מתרחש כאשר קריש דם נתקע בעורק בריאה, וחוסם את זרימת הדם לחלק מהריאה. קרישי דם לרוב מתחילים ברגליים ועוברים למעלה דרך הצד הימני של הלב אל הריאות. מצב זה נקרא פקקת ורידים עמוקים (DVT), בניגוד לפקקת ורידים שטחית שהיא פחות מסוכנת.
גורמים לטרומבוזה
כל דבר שמונע מהדם לזרום או להיקרש כראוי יכול לגרום לקריש דם. הגורמים העיקריים לפקקת ורידים עמוקים הם נזק לווריד כתוצאה מניתוח או דלקת, וכן נזק עקב זיהום או פציעה.
גורמי הסיכון כוללים:
גיל - בני 60 ומעלה נמצאים בסיכון גדול יותר ל-DVT, למרות שהוא עלול להתרחש בכל גיל.
חוסר תנועה - כאשר הרגליים אינן זזות במשך זמן רב, שרירי השוק אינם מתכווצים וזרימת הדם עלולה להיפגע. ישיבה ממושכת מגבירה את הסיכון ל-DVT, וכך גם מנוחה ארוכת טווח במיטה, שעלולה לנבוע מאשפוז ממושך או ממצב רפואי כמו שיתוק (בדומה לפצעי לחץ).
פציעה או ניתוח - פגיעה בוורידים או ניתוח עלולים להגביר את הסיכון לקרישי דם.
הריון - מגביר את הלחץ בוורידים באגן וברגליים. הסיכון לקרישי דם מהריון יכול להימשך עד 6 שבועות לאחר הלידה. אנשים עם הפרעת קרישה תורשתית נמצאים בסיכון מיוחד.
גלולות למניעת הריון או טיפול הורמונלי חלופי - שניהם יכולים לגרום ליתר קרישה בדם.
עודף משקל או השמנת יתר - מגבירים את הלחץ בוורידי האגן וברגליים.
עישון - משפיע על זרימת הדם וקרישי הדם, מה שעלול להגביר את הסיכון ל-DVT.
סרטן - סוגי סרטן מסוימים מגדילים מינון של חומרי קרישה בדם. גם סוגים מסוימים של טיפול בסרטן עלולים לתרום ליתר קרישיות.
אי ספיקת לב - מגבירה את הסיכון ל-DVT ותסחיף ריאתי. מכיוון שהלב והריאות אינם פועלים היטב, אפילו תסחיף ריאתי קטן עלול ליצור תסמינים בולטים.
מחלת מעי דלקתית - מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית מגבירים את הסיכון ל-DVT.
היסטוריה אישית או משפחתית של DVT או תסחיף ריאתי (PE) - אם אתם או מישהו במשפחתכם סבל מאחד המצבים הללו או משניהם, אתם עלולים להיות בסיכון גבוה יותר.
גנטיקה - יש אנשים עם שינויים ב-DNA שגורמים לדם להיקרש ביתר קלות. דוגמה אחת היא פקטור V ליידן. הפרעה תורשתית זו משנה את אחד מגורמי הקרישה בדם. הפרעה תורשתית בפני עצמה עלולה שלא לגרום לדם קרישי דם, אלא אם הם משולבים עם גורמי סיכון אחרים.
לפעמים קריש דם בווריד יכול להתרחש ללא גורם סיכון שניתן לזהות. מצב זה נקרא תסחיף פקיקי (VTE).
סיבוכים
תסחיף ריאתי - סיבוך שעלול לסכן חיים הקשור לפקקת ורידים ומתרחש כאשר קריש דם ברגל או באזור גוף אחר משתחרר ונתקע בכלי דם בריאה.
תסמונת פוסט פלביטית - נזק לוורידים מקריש הדם מפחית את זרימת הדם באזורים הפגועים. התסמינים כוללים כאבי רגליים, נפיחות ברגליים, שינויים בצבע העור ופצעים בעור.
סיבוכים בטיפול - מדללי דם משמשים לעתים קרובות לטיפול ב-DVT. דימום (שטף דם) הוא תופעת לוואי מדאיגה של מדללי דם, לכן חשוב לבצע בדיקות דם קבועות בזמן נטילת תרופות מדללות דם.
מניעת פקקת ורידים
שינויים באורח החיים עשויים לסייע במניעת פקקת ורידים עמוקה או שטחית. הנה כמה שיטות:
להזיז את הרגליים - אם עברתם ניתוח או שהייתם במנוחה, נסו לזוז בהקדם האפשרי. אל תשלבו את הרגליים בזמן ישיבה. פעולה זו עלולה לחסום את זרימת הדם. בעת נסיעה, קחו הפסקות תכופות כדי למתוח את הרגליים. בזמן טיסה מומלץ לעמוד או ללכת מדי פעם. בנסיעה ברכב עצרו כל שעה בערך והסתובבו. אם אין אפשרות ללכת, בצעו תרגילי רגליים וכפות רגליים.
לא לעשן - עישון מגביר את הסיכון ל-DVT.
לשמור על משקל תקין - השמנת יתר היא גורם סיכון ל-DVT. פעילות גופנית סדירה מורידה את הסיכון לקרישי דם. יש לבצע לפחות 30 דקות של פעילות גופנית מתונה בכל יום.
איך מאבחנים פקקת ורידים
תשאול ובדיקה גופנית כולל הרגליים עבור נפיחות, רגישות או שינויים בצבע העור.
בדיקת דם לאיתור רמות גבוהות של חלבון D-dimer המיוצר על ידי קרישי דם.
אולטרסאונד דופלקס - בדיקה סטנדרטית לאבחון DVT והדמיית הדם בוורידים.
ונוגרפיה - שימוש בקרני רנטגן ובצבע כדי ליצור תמונה של הוורידים ברגליים. הבדיקה פולשנית ולכן היא נעשית לעתים רחוקות.
הדמיית תהודה מגנטית (MRI) - בדרך כלל לאבחון DVT בוורידי הבטן.
אפשרויות טיפול בפקקת ורידים
לטיפול יש 3 מטרות עיקריות: מניעת התפתחות של קריש הדם, מניעת התפרקות הקריש ומעבר לריאות וכן צמצום הסיכויים לפקקת נוספת.
אפשרויות הטיפול כוללות:
מדללי דם - תרופות אלו, הנקראות גם נוגדי קרישה, מסייעות במניעת התגברות קרישי הדם. יש ליטול תרופות אלו אך ורק בפיקוח רופא.
טרומבוליטים - "מכסחי קרישים" המשמשים לסוגים חמורים יותר של DVT או PE, או אם תרופות אחרות לא פועלות.
פילטרים - אם אינכם יכול לקחת תרופות לדילול הדם, ניתן להכניס מסנן לווריד גדול (הווריד הנבוב) - בבטן. מסנן זה מונע מקרישים שנשברו להתנחל בריאות.
גרבי תמיכה - גרבי דחיסה או גרבי ברכיים מיוחדות עוזרות למנוע התקבצות דם ברגליים וכן להפחית נפיחות ברגליים. הגרביים לוחצות על הרגליים ומשפרות את זרימת הדם.
מאמר זה אינו מהווה המלצה או תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי