מה זה קטרקט

קטרקט (ירוד בעברית) הוא מצב עיניים שכיח הקשור לעיתים קרובות להזדקנות. עדשות העין הטבעיות הופכות לעכורות, עד כדי פגיעה בראייה ללא טיפול מתאים.

ערפול העדשות הוא תהליך הדרגתי, המתרחש עם העלייה בגיל (אך יכולות להיות לו סיבות נוספות כגון חבלה בעין, סוכרת, מחלות מטבוליות, קטרקט מולד, תרופות מסוימות וכן חשיפה לשמש).

עכירות זו מתרחשת עקב הצטברות חלבונים בתוך העדשה, וכתוצאה מכך אובדן שקיפות. ככל שהקטרקט מתקדם, הוא חוסם את מעבר האור, וגורם לראייה מטושטשת או מעוותת.

סימנים ותסמינים של קטרקט

התפתחות הקטרקט היא בדרך כלל תהליך הדרגתי, והסימנים עשויים להשתנות מאדם לאדם. כמה סימנים נפוצים כוללים:

• ראייה מטושטשת - טשטוש הוא אחד המדדים העיקריים להיווצרות קטרקט. עם הזמן, זה יכול להפוך את זה למאתגר לקרוא, לנהוג או לבצע משימות שגרתיות אחרות.
• רגישות לאור / סנוור - אנשים עם קטרקט עשויים להיות רגישים יותר לאור בהיר, במיוחד לאור שמש בוהק או לפנסים מתקרבים בזמן נהיגה בלילה.
• צבעים דוהים - קטרקט עלול להוביל לירידה בחיוניות ובבהירות של צבעים, מה שמקשה על ההבחנה בין הגוונים.
• קושי עם ראיית לילה - אנשים עם קטרקט נאבקים לעתים קרובות עם ראיית לילה, חווים הילות סביב אורות וראות מופחתת בתנאי תאורה חלשה.
• שינויים תכופים במרשם המשקפיים - אם מרשם המשקפיים או עדשות המגע זקוקים להתאמות תכופות, זה יכול להיות סימן להתפתחות קטרקט.
• ראייה כפולה (דיפלופיה) - קטרקט יכול להוביל לתפיסה של ראייה כפולה בעין אחת, דבר שיכול להיות מטריד במיוחד.

סוגים של קטרקט

קטרקט יכול להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים של האדם. פעילויות יומיומיות שפעם היו קלות, עשויות להפוך למאתגרות עקב פגיעה בראייה. קריאה, נהיגה, זיהוי פנים ועיסוק בתחביבים עלולים להיות מושפעים. יתרה מכך, קטרקט עלול להוביל למצוקה רגשית, לחרדה ולפגיעה בתחושת הרווחה הכללית.

ניתן לסווג קטרקט על סמך מיקומו בתוך העין או הסיבה להיווצרותו:

קטרקט גרעיני - הסוג הנפוץ ביותר של קטרקט, שמופיע במרכז (גרעין) העדשה בעיקר בשל הקשחתה והצהבתה בעקבות הזדקנות במשך שנים. לעיתים קרובות מוביל להפחתה הדרגתית בראייה לטווח קרוב וכן לרגישות מוגברת לסנוור.

קטרקט קורטיקלי - סוג זה מתפתח די מהר (שבועות וחודשים במקום שנים) בחלק החיצוני של העדשה / קליפת העדשה, בעיקר בשל חשיפה לשמש או סוכרת. בעקבות כך נוצרים קווים או טריזים שגורמים לראייה מטושטשת וסנוור.

קטרקט תת קפסולרי - סוג זה נוצר הכי מהר מבין הסוגים האחרים, בחלק האחורי של העדשה (קפסולת העדשה); נפוץ יותר אצל אנשים עם סוכרת, אלה הנוטלים מינונים גבוהים של סטרואידים או אלה שנחשפו לקרינה. עלול להוביל לרגישות מוגברת לאור ולראייה מטושטשת.

קטרקט מולד - יש אנשים שנולדים עם קטרקט או מפתחים אותו במהלך הילדות עקב גורמים גנטיים, זיהומים או טראומה.

טיפול בקטרקט: ניתוח להחלפת עדשות העין

כל עוד הקטרקט לא מפריע למטופל ואינו פוגע בשגרת היומיום בצורה משמעותית, יספיק מעקב רפואי ולעיתים גם החלפת משקפיים. כל אלו יכולים לאפשר דחייה של ההליך הכירורגי. כאשר נגרמת פגיעה באורח החיים והמשקפיים כבר לא עוזרים, זה הזמן לפנות לפתרון הניתוחי.

הניתוח נעשה בהרדמה מקומית במשך 20 עד 40 דקות, ומתאים לביצוע גם בגיל מבוגר מאוד. לאחר הניתוח אין צורך באשפוז, והמטופל משתחרר לביתו עוד באותו יום. כמובן שיש לבדוק את המצב הרפואי טרם קבלת החלטה על ביצוע הניתוח.

ניתוח קטרקט כולל הסרה של העדשה הטבעית העכורה, והחלפתה בעדשה תוך עינית מלאכותית (IOL). הליך זה נחשב בדרך כלל בטוח ויעיל ביותר, כאשר מיליוני ניתוחי קטרקט מוצלחים מבוצעים מדי שנה.

ניתוח קטרקט יכול להתבצע בשלוש דרכים שונות:

• פאקואמולסיפיקציה - הניתוח הנפוץ ביותר שמתאים לרוב המקרים. העדשה מפורקת על ידי גלים על קוליים ונשאבת החוצה דרך חתך זעיר מזערי שאינו דורש תפרים.
• לייזר - החתכים נעשים בלייזר והמשך הניתוח מתבצע בשיטת פאקואמולסיפיקציה.
• מינינוק - משמש רק במקרי קטרקט מתקדם, כאשר פאקואמולסיפיקציה לא מתאפשר לביצוע. מחייב חתך יותר ארוך וסגירה עם תפרים.

התהליך הכירורגי כולל בדרך כלל מספר שלבים:

הערכה טרום ניתוחית - בדיקת עיניים יסודית לקביעת חומרת הקטרקט, ובהתאם בחירת העדשה המלאכותית המתאימה (מונופוקלית הנפוצה ביותר, מולטיפוקלית או טורית לתיקון צילינדר).

הרדמה מקומית - ניתנת כדי להקהות את העין, מה שמבטיח את נוחות המטופל במהלך ההליך.

הסרת עדשות - לפי שיטת הניתוח שנבחרה מראש (ראו 3 שיטות בפסקה קודמת).

השתלת עדשה - ה-IOL המלאכותי מוחדר דרך החתך וממוקם כדי להחזיר ראייה ברורה.

סגירת חתך - החתך הוא בדרך כלל איטום עצמי ואינו דורש תפרים, למעט בניתוחי מינינוק.

החלמה - המטופלים יכולים בדרך כלל לחזור הביתה באותו היום. תיתכן אי נוחות קלה או גירוי באופן זמני, אך זה נרגע במהלך הימים הקרובים.

מעקב - בדיקות סדירות לאחר הניתוח חיוניות כדי לעקוב אחר הריפוי, ולהבטיח תוצאות אופטימליות. ב-20% מהמקרים ייתכן קטרקט משני תוך כמה חודשים או שנים, בו ניתן לטפל באמצעות לייזר מיוחד הנקרא יאג לייזר.

מאמר זה אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי מהגורמים הרלוונטיים

‍