חוק הסיעוד (1988) נחקק לאחר שהתברר כי חסר פיקוח על הקצבאות הכספיות שקשישים מקבלים, וכי ללא הפיקוח הזה חלק מהתקציב "נוזל" למטרות אחרות, שכלל לא נוגעות לסיעוד ושל הקשיש.
בדיקה מקיפה של נציגים מטעם המדינה העלתה, שיש קשישים רבים החיים בביתם במצב סיעודי מתקדם ואינם מקבלים טיפול. לאור כך, הוצע חוק הסיעוד לפיו כל קשיש שעונה על הפרמטרים של המוסד לביטוח הלאומי, זכאי לקבל גמלת סיעוד, ועימה שעות טיפול בביתו.
חוק הסיעוד הוליד עימו עולם שלם הנקרא "טיפולי בית". אנו, בקבוצת עמל ומעבר, שמים לדגלנו ולמדרך רגלינו לבצע את העבודה המקצועית הטובה ביותר שניתן, בכל התחומים בהם אנו עוסקים, ועל אחת כמה וכמה בתחום של טיפולי הבית.
חוק הסיעוד בגרסתו הנוכחית נועד להעניק לקשישים המוגדרים כזכאים לגמלת שירותי סיעוד, המאפשרת להם עזרה בביצוע פעולות יומיומיות שהם לא יכולים לבצע לבדם. החוק החיוני הזה יכול לשנות את חייהם של קשישים סיעודיים מן הקצה אל הקצה. כדי לקבל קצבת סיעוד, חשוב להכיר את חוק הסיעוד, הזכויות שהוא מעניק ומי זכאי לקצבת סיעוד תחת החוק הזה.
כאמור, קשישים העומדים במבחן ההכנסה זכאים לקבלת קצבת סיעוד, ולכן חשוב לדעת מהו בעצם המבחן הזה. על פי חוק, מדובר בקשישים שהכנסותיהם אינן עולות על הסכום הקבוע בתקנות, סכום אשר מתעדכן מדי רבעון. הסכום עבור יחיד הוא השכר הממוצע כפול 1.5, ועבור זוג – השכר הממוצע כפול 2.25.
כך, מבחן ההכנסות של יחיד או של זוג עשוי להוביל לאחת משלוש תוצאות אפשריות:
לדוגמה - נכון לינואר 2021 גמלת סיעוד מלאה ליחיד מותנית בהכנסות של עד 10,551 ש"ח; עד 15,827 ש"ח מקנה מחצית גמלה ומעל 15,827 ש"ח אינה מקנה זכאות לגמלה כלל.
איך מחשבים נקודות זכאות לפי מבחן התלות?
אנשי "עמל ומעבר" הינם עובדים מסורים, ותיקים, אשר יודעים שמלאכתם קודש היא; והחשיבות של אוזן קשבת, חיוך מאיר פנים ועיניים אוהבות, חשובים לא פחות מכל היתר.
מכיוון שתחום זה מופרט, קמו בישראל חברות סיעוד נוספות לחברת הסיעוד עמל ומעבר אשר בפועל נתנו את שירותי הטיפול. לצד הפיקוח של המוסד לביטוח הלאומי שאכן המטפלים והמטפלות מבצעים את עבודתם כמוגדר וכנדרש, המשיכו הדברים להתנהל על מי מנוחות.
לאחר מספר שנים, קמו קולות בישראל שביקשו לבדוק את חוק הסיעוד שוב. כך נולדה הרפורמה האחרונה בחוק הסיעוד, אשר מחזירה חלק מהזכויות למשפחת הנסעד, ומאפשרת למשפחה לבחור לקבל את הקצבה בשעות טיפול באופן מלא או להמיר חלק מהשעות לתשלום ישיר.
הפיקוח על מימוש הזכאות ירד מלשכות הרווחה עירוניות ועבר לאחריות היחידה של המוסד לביטוח הלאומי,כאשר לשכות הרווחה כיום אחראיות לבדוק במצבים קיצוניים של הזנחה או התעללות.
עוד פוסטים שיכולים לעניין אותך...